מיקונוס: העיר הלבנה, החופים והלילה

מיקונוס הוא האי היווני שהכי קל לטעות לגביו. יש לו שם של מסיבות ושל מחירים גבוהים, ושני הדברים נכונים - אבל הם מתארים רצועה אחת בדרום האי, ולא את כולו.

בפועל מדובר באי קטן יחסית, שאפשר לחצות אותו ברכב בחצי שעה, ובתוכו יושבת אחת הערים היפות ביוון: חורה, מבוך של סמטאות לבנות עם תריסים כחולים, שבנוי כך במקור כדי לבלבל פיראטים.

חורה - העיר

העיר הראשית היא הסיבה לבוא למיקונוס גם אם לא נכנסים למועדון אחד. היא קטנה, כולה הולכת ברגל, ואי אפשר ללכת בה לאיבוד לאורך זמן - בסוף מגיעים לים.

• ונציה הקטנה - שורת בתים שיושבת ממש על המים, והמקום שבו כולם צופים בשקיעה.
• טחנות הרוח - חמש טחנות על הגבעה מעל העיר, הסמל של האי.
• פנאגיה פרפורטיאני - כנסייה לבנה בצורה לא שגרתית, מהמצולמות ביוון.
• הסמטאות עצמן - הבוגנוויליה, החנויות והחצרות. זה לא אתר אחד, זו שעתיים של הליכה.

החופים, ואיך לבחור

כאן ההחלטה האמיתית. החופים במיקונוס מחולקים לשני עולמות, והמרחק ביניהם הוא עשרים דקות נסיעה - אבל החוויה הפוכה לגמרי.

• פרדייז וסופר פרדייז - ביץ׳ בארים, מוזיקה מהצהריים והלילה שמתחיל מוקדם.
• פסארו ואורנוס - קרובים לעיר, מסודרים, מתאימים גם לזוגות רגועים.
• אליה - החוף הארוך באי, מוסדר ונוח, פחות רועש.
• אגיוס סוסטיס ופוקארי - כמעט בלי מיטות שיזוף ובלי מוזיקה. מי שמחפש שקט, זה האזור.

חיי לילה

מיקונוס הוא אחד ממרכזי הלילה הגדולים בים התיכון, והוא פועל בשלוש שכבות שמתחילות בשעות שונות.

• ביץ׳ קלאבים - מתחילים אחרי הצהריים ונמשכים עד הערב. זה הלב של הלילה באי.
• ברים בחורה - בוונציה הקטנה ובסמטאות, מהערב ועד אחרי חצות. יותר אווירה מרקידה.
• מועדונים - נפתחים מאוחר מאוד ונמשכים עד הבוקר, בעיקר ביולי ובאוגוסט.
• שקיעה בטחנות - לא בילוי לילה, אבל זה הטקס שכולם עושים לפניו.

דילוס - טיול היום שכדאי לעשות

חצי שעה בסירה ממיקונוס יושב האי דילוס, אתר ארכאולוגי שלם שהיה אחד המרכזים החשובים של העולם היווני העתיק. אין בו יישוב, רק חורבות - ובהן שדרת האריות, תיאטרון ובתי מגורים עם פסיפסים במקום.

זה הניגוד המוחלט לשאר האי, ומי שמגיע למיקונוס לשבוע ולא נוסע לשם מפספס את הדבר המיוחד באזור.

כמה זה עולה, ואיך לחסוך

מיקונוס יקר יותר מרוב האיים היווניים - זו עובדה ואין טעם לעקוף אותה. אבל הפער מגיע בעיקר משלושה דברים: מלון בעיר, ביץ׳ קלאב מפורסם, ומסעדות על המים.

• מלון מחוץ לחורה - חוסך הרבה, ורכב או אוטובוס סוגרים את הפער.
• חופים ציבוריים - יש כאלה, והים בהם זהה בדיוק.
• ספטמבר במקום אוגוסט - אותו ים, מחצית ההמון וחלק מהמחיר.
• טברנות בכפרים - אנו מרה והכפרים הפנימיים, במקום השורה הראשונה מול הים.

מתי לנסוע

• מאי-יוני - נעים, האי כבר פתוח, והמחירים עוד לא בשיא.
• יולי-אוגוסט - השיא בכל מובן: הכי חם, הכי מלא, הכי יקר, והכי הרבה טיסות.
• ספטמבר - הים בשיא החום והצפיפות יורדת. לדעתנו החודש הטוב ביותר.
• אוקטובר ואילך - האי נסגר בהדרגה, וחלק מהעסקים אינם פועלים.